החלטה לשנה החדשהיונים נוטים לקבל ביקורות מעורבות. אנשים רבים שאני שואל עליהם מגלגלים עיניים, מכנים אותם 'נדושים' או 'לא מציאותיים'. לאחרים יש רשימת כביסה של פריטים שהם רוצים 'לתקן' לגבי עצמם ב-2020. הרגשות שלי נמצאים איפשהו באמצע. אמנם אני בעד להגדיר יעדים ולחפש שינוי שישפר את חיינו, אבל אני חושש שהחלטות השנה החדשה, מטבען, משחקות ביד 'הקול הפנימי הקריטי' שלנו.

הדבר המסובך הוא שקשה מאוד לתפוס את הקול הפנימי הביקורתי שלנו. אנחנו יכולים להתחיל שנה חדשה עם מטרה שבאמת אכפת לנו ממנה. אולי, אנחנו רוצים להתעמל יותר או לבלות יותר זמן 'ללא טכנולוגיה' עם הילדים שלנו. בוא 1 בינואר^רחוב, אנחנו שורכים את נעלי הריצה שלנו בבוקר ונועלים את האייפון שלנו ללילה. אנחנו מתחילים להרגיש נהדר. ואז, יום אחד האזעקה שלנו פועלת, ואנחנו שומעים קול קטן בפנים אומר, 'למה שלא תישאר במיטה היום? יצא לך כל כך טוב. להחמיץ ריצה אחת לא משנה.' למחרת בערב אותו קול מצלצל, 'זה בסדר להיות בטלפון שלך. אתה צריך להתכוונן ולהירגע. היה לך יום קשה'. הבעיה כמובן היא שהקול הזה יתחיל להדליק אגורה ברגע שתקבל את העצה שלו. 'לִרְאוֹת? אמרתי לך שתסתבך. אתה כל כך עצלן ולא בכושר!' 'וואו. היית בטלפון שלך כל הלילה והתעלמת מהילדים שלך. אתה הורה נורא'.

כולנו יכולים להילכד בדואליות של המבקר הפנימי שלנו, שמתחילה כשהצפירה המרגיעה את עצמה שמפתה אותנו להתנהגות רעה ואז הופכת למאמן האכזרי שמנוגע בנו על הכישלונות שלנו. זו הסיבה שהעצה הכי טובה שלי לשנה החדשה היא להתמודד עם השפעת הקול הפנימי הביקורתי שלך על ידי אימוץ חמלה עצמית.לדברי החוקר הראשי ד'ר קריסטין נף, חמלה עצמית מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים:

1. חסד עצמי על פני שיפוט עצמי
2. הזדהות יתר של מיינדפולנס עם מחשבות
3. אנושיות נפוצה מול בידוד

אז איך הגישות הללו חלות על הגדרת יעדים ושמירה על החלטות?

חסד עצמי

הדבר הראשון שצריך לשאול את עצמנו הוא, 'מאיזה צד של עצמי מגיעות ההחלטות שלי?' האם הם נשמעים כמו הצעות אדיבות וכנות של חבר אכפתי או ביקורת נוקבת על טרול מקוון? זה דבר אחד להגיד לעצמך, 'אני מרגיש הרבה יותר טוב ויותר בעצמי כשאני אוכל בריא ודואג לגוף שלי'. זה דבר אחר לגמרי להגיד, 'את כזו פרה. תפסיק לאכול. אתה חייב לתקן את זה השנה!'

אחד היתרונות הגדולים של חמלה עצמית הוא שזה לא קשור להערכה עצמית. עמדות ביקורתיות ושיפוטיות מחבלות בעצמן ומובילות להתנהגות הרסנית. הם מכינים אותנו לכישלון על ידי יצירת סטנדרטים לא מציאותיים, ואז קורעים אותנו כשאיננו מצליחים לעמוד בהם, וכך נוצר מעגל של ויתור לעצמנו.

הדרך היחידה להשיג הצלחה עקבית היא להתייחס לעצמנו באדיבות ובכבוד שהיינו חברים. עלינו להגדיר ציפיות המותאמות למה שאנחנו באמת רוצים ולא למה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות, ועלינו להיות אדיבים וסבלניים כשאנחנו עושים טעויות בהכרח, דוחקים בעצמנו בעדינות לחזור להתנהגויות שגורמות לנו להרגיש טוב עם שלנו. נָתִיב.

מודעות

אימוץ מיינדפולנס יכול לעזור לנו לרכוב על גלי המחשבות והרגשות שעולים מבלי להזדהות איתם יתר על המידה. אנו עשויים לראות רעש של קולות פנימיים ביקורתיים באים אלינו, ואומרים לנו שלא נצליח. לחלופין, ייתכן שתהיה לנו טורנדו של חרדה שמתערבל לעברנו בזמן שאנו מבצעים את השינויים שאנו רוצים שגורמים לנו להרגיש פגיעים. מיינדפולנס עוזר לנו לשים לב למחשבות הללו מבלי להידרש או להיסחף איתן. במקום זאת, אנחנו יכולים לראות אותם חולפים, חוזרים לנשימה שלנו או כל תרגול מיינדפולנס שנבחר כדי לעזור לנו להיחלץ מכל סערה שתתעורר כשאנו מתקדמים לעבר המטרות שלנו.

אנושיות רגילה

״כל בני האדם סובלים. עצם ההגדרה של 'אדם' פירושה שהוא בן תמותה, פגיע ולא מושלם', כתב נף. 'לכן, חמלה עצמית כרוכה בהכרה שסבל וחוסר התאמה אישי הם חלק מהחוויה האנושית המשותפת - משהו שכולנו עוברים במקום להיות משהו שקורה ל'לי' לבד.'

כאשר אנו מרביצים לעצמנו, לעתים קרובות אנו מרגישים מבודדים ונמוכים באופן ייחודי. אנושיות רגילה היא מרכיב של חמלה עצמית המעודדת אותנו לראות את ההתמודדויות שלנו כחלק מחוויה אנושית משותפת. אתה לא הכי גרוע, כי פישלת פעם אחת. אתה לא פחות בגלל שלא עמדת ביעד אחד. החוויה האנושית היא דרך סלעית של עליות ושפל, והקבלה שאנו אנושיים מאפשרת לנו לעשות טעויות, להכיר בהן, ולנווט את עצמנו בחזרה למסלול מבלי להפליג לים של תיעוב עצמי.

אנשים רבים מתעלמים מחמלה עצמית, וטוענים בה כרחמים עצמיים. עם זאת, כפי שמציין נף 'חמלה עצמית אינה זהה לקל לעצמנו. זו דרך לטפח את עצמנו כדי שנוכל למצות את הפוטנציאל שלנו״. המחקר שלה הראה שתרגול של חמלה עצמית דווקא עוזר למוטיבציה. 'אנשים בעלי חמלה עצמית מציבים לעצמם סטנדרטים גבוהים, אבל הם לא כל כך מוטרדים כשהם לא עומדים ביעדים שלהם,' כתב נף . 'במקום זאת, מחקרים מראים שהם נוטים יותר להציב לעצמם יעדים חדשים לאחר כישלון במקום להתפלש בתחושות של תסכול ואכזבה.' על ידי העמדת חמלה עצמית בראש סדר העדיפויות, אנו נותנים לעצמנו את הסיכוי הטוב ביותר שלנו להגשים את המטרות האחרות שלנו, ויש לנו פחות סיכוי לחיות בחסדי המבקר הפנימי שלנו. וזו, בעיניי, החלטה לשנה החדשה ששווה לאמץ אותה.