להיות הורה בא עם הרבה לחץ לעשות נכון על ידי הילדים שלנו. אבל מסתכם בהחלטות יומיומיות ספציפיות, המרדף הזה מגיע גם עם הרבה בלבול. קל להיתפס לרשימת הבדיקות של פריטים שאנו מקווים שיועילו לילדינו: שיעורים מיוחדים, תוכניות ומתודולוגיות הורות. אנחנו מתלבטים בכל דבר, החל מה חטיף הכי מתאים לפעוט שלנו ועד איזה בית ספר הכי מתאים למתבגר שלנו. עם זאת, מה שהילדים שלנו צריכים מאיתנו ברמה הבסיסית והרגשית הוא קצת יותר פשוט ממה שאנחנו עשויים לחשוב.

מחקר בתיאוריית ההתקשרותאומר לנו שהדרך החשובה ביותר לעזור לילדים שלנו להרגיש בטוחים וליצור התקשרויות בריאות היא לגרום להם להרגיש בטוחים, נראים ונרגעים. אבל מה זה כרוך? האם לגרום להם להרגיש בטוחים אומר שאנחנו צריכים לשמור אותם איתנו 24/7 או לעודד אותם לבנות מערכות יחסים בטוחות אחרות? האם להרגיע אותם אומר לתת להם להימנע ממצבים שמאתגרים אותם או ללמד אותם כלים להתמודד עם הרגשות שלהם? האם לגרום להם להרגיש שרואים פירושו שאנו מחזקים את הדימוי העצמי שלהם בהמון שבחים או שאנו שמים לב, לומדים אותם ונהיים מותאמים לצרכיהם? מתן מענה לצרכים הרגשיים של ילדנו אינו קל או ללא אתגרים, אך זהו משהו מוחשי שאנו יכולים לשאוף אליו. אנחנו יכולים לעשות זאת על ידי ביצוע עקרונות מסוימים שיכולים לשמש הנחיות בכל אתגר שאנו נתקלים בו כהורים.

עוזרים לילדים שלנו להרגיש שרואים:

להבטיח שהילדים שלנו ירגישו שרואים אותנו פירושה שעלינו לשאוף להכיר מי הם באמת נפרדים מהתחזיות שלנו. הנה כמה דברים שכדאי להתמקד בהם:

להקשיב: הצעד הראשון והפשוט ביותר הוא להקפיד להקדיש זמן להקשיב לילדים שלנו. בעודנו מנסים לגדל את ילדינו, לעתים קרובות יש לנו אינספור לחצים אחרים בחיינו. קל ללכת לאיבוד בעולמות שלנו. העמדת הקשבה לילדים שלנו בראש סדר העדיפויות יכולה לעזור להם להרגיש מובנים עבור מי שהם באמת ומה שהם עוברים. הילדים שלנו לא תמיד יהיו הגיוניים, והרגשות שלהם אולי לא תמיד נשמעים לנו הגיוניים, אבל הנכונות שלנו לשבת איתם ולשמוע אותם חשובה בפני עצמה.

ילדים זקוקים לתגובות מותנות ומכוונות. אנחנו צריכים לשמוע את מה שיש להם להגיד ולנסות להחזיר אותם, כדי שהם ידעו שאנחנו שומעים אותם. תגובות כמו 'אני מבין שזה קשה לך' או 'אני מצטער שאתה מרגיש כל כך מוצף בגלל זה' יכולות לעזור להם להרגיש שרואים. אנחנו צריכים לנסות ליצור סביבה בטוחה עבור הילדים שלנו לדבר על ידי לא להיות מתגוננים או ויכוחים לגבי החוויה הייחודית שלהם.

הימנע מתוויות: מיום היוולדם, קל להדביק תוויות על הילדים שלנו בתור 'תינוק קשוח', פעוט 'שתלטני', ילד 'ביישן' או 'מתבגר מקולקל'. התוויות הללו יכולות לעצב את תחושת הזהות של ילדנו אפילו יותר מאשר מעשיהם מעצבים את התוויות. חשוב להימנע מהגדרות ותוויות שהם רק השתקפות של עצמנו או של מי שאנחנו רוצים שהילד שלנו יהיה עבור עצמנו.

לעתים קרובות, התפיסה שלנו לגבי הילדים שלנו נגועה בתחזיות שלנו. אנו עלולים אפילו למצוא את עצמנו מתלוננים עליהם מבלי משים או דוחים אותם בדרכים שאיננו מודעים להן כמעט. לחלופין, אנו עשויים לעשות את ההיפך ונרצה לראות אותם באור חיובי מדי, מבלי משים לתת להם תוויות, כמו 'החכם' או 'היפה'. התוויות החיוביות לכאורה הללו יכולות גם להיות הרסניות, ולהשאיר ילדים מרגישים שהם בעלי ערך רק אם הם עומדים בציפיות שלנו. הרבה יותר טוב לנסות להימנע מהגדרת הצהרות ובמקום זאת, להיות סקרן לגבי מי הם וכיצד הם מתפתחים, כמו גם לתמוך במה שמעניין אותם ומאיר אותם.

* הפרד את החוויה שלך משלהם: כדי לראות את הילדים שלנו בבירור, עלינו לנסות להסתכל על העבר שלנו. איך התייחסו אלינו במשפחה שלנו? איך ראו אותנו? באילו דרכים אנו נאלצים לחזור על דפוסים אלו? באילו דרכים ייתכן שאנו מפצים יתר על המידה על דפוסים אלה? לדוגמה, אם התייחסו אלינו כנטל או נתפסנו כנזקקים במשפחה שלנו, האם אנו רואים את הילד שלנו באותה צורה ומרגישים מבוהלים מהבקשות שלהם? או, האם אנו מרחמים על ילדנו, דואגים שהוא ירגיש כמו שהרגשנו ויפצה יתר על המידה בכך שאנו עושים יותר מדי עבורו?

* תהנו מהם: לאמץ יחס אדיב וסקרן כלפי הילדים שלנו הוא בעל ערך להפליא. מחקרים חדשים מראים ששמחת ילדינו עשויה להיות הדבר החשוב ביותר שאנו יכולים לעשות עבורם. כולנו צריכים להקדיש זמן לתת לילדים שלנו להצחיק אותנו, ליהנות מהמוזרויות שלהם ולהעריך את הדרכים הייחודיות שלהם להביע את עצמם. זה שונה מלבנות את הילדים שלנו ולהציע שבחים מוגזמים. מדובר על לאפשר לעצמנו ליהנות מהם באופן אותנטי, כדי שהם יוכלו להרגיש זאת בעצמם.

עוזרים לילדים שלנו להרגיש בטוחים:

לא משנה באיזה סגנון הורות יש לנו, בין אם אנחנו עובדים במשרה מלאה או נשארים בבית, המטרה שלנו צריכה להיות לספק לילדנו בסיס בטוח שממנו הם יכולים לצאת. לגרום לילדים שלנו להרגיש בטוחים פירושה שאנחנו צריכים להציע טיפוח, טיפול אמיתי, דאגה, חום וחיבה. אנחנו צריכים להיות יציבים, אמינים ועקביים ביחס אליהם. עם זאת, זה לא אומר שאנחנו צריכים להגזים עבורם.

כהורים, אנחנו פלטפורמה חמה ואוהבת שהילדים שלנו יבואו ממנה יום אחד. אנחנו צריכים לצייד אותם בכלים שלהם כדי להרגיש בטוחים בעולם. זה אומר לאפשר לילדים שלנו לקבל עצמאות ולחקור ולעשות כמה שיותר לעצמם. זה גם אומר למלא את הצרכים שלנו בנפרד מהילדים שלנו, כדי שלא נטיל עליהם את הצרכים האלה, מה שעלול להשאיר אותם בתחושת חוסר ביטחון או נצמדות אלינו. זה גם עוזר לילדים שלנו ללכת בעקבות הדוגמה שלנו, לראות אותנו כאנשים שלמים ומסופקים עם חיים עשירים שהם חלק חשוב מהם. עם זאת, הם לא כל חיינו בפני עצמם.

עוזרים לילדים שלנו להרגיש רגועים:

כדי שהילדים שלנו ירגישו רגועים, עלינו להתכוונן למועד שהם במצוקה. עלינו לשאוף להציע נוחות ותמיכה שמשקפת את מה שהם עוברים. אנחנו יכולים למשוך אותם החוצה ולהקשיב למה שהם חווים, לשקף להם את המחשבות והרגשות שלהם בחזרה, כך שהם מרגישים מובנים.

כשהילדים שלנו כואבים, עלינו לנסות לטפח חמלה. עם זאת, עלינו להימנע מהשלכה עליהם בהתבסס על ניסיון העבר שלנו. לעתים קרובות אנו טועים לחשוב שהילד שלנו מרגיש כמו שהרגשנו כילדים, ועלינו להיות מודעים לכך שהוא אדם ייחודי ויש לו חוויות ותגובות משלו. עלינו להתאפק לרחם עליהם או לפנק אותם לנסות ולהפיג כל רגשות מטרידים שהם עלולים להתמודד איתם. במקום זאת, עלינו לעזור להם לפתח את היכולת לסבול רגשות מעיקים וללמד אותם אסטרטגיות העתקה בריאות כדי לנהל את התגובות החזקות שלהם, ובכך לספק להם את הכלים להתמודד עם אתגרי החיים הרבים בחוסן.

הדבר החשוב ביותר שאנו יכולים לעשות לרווחת ילדינו הוא לגלם את התכונות שיאפשרו להם לפתח התקשרות בטוחה אלינו. כאשר אנו מנסים לספק לילדים שלנו את היסודות להתקשרות מאובטחת, אנו חייבים לשים לב שחלק מהמשימות הללו מאתגרות אותנו. זה עשוי להתבסס על בעיות לא פתורות מהעבר שלנו. אולי לא חווינו התקשרות בטוחה עם המטפלים המוקדמים שלנו, מה שהותיר אותנו חסרי ביטחון. לכן עלינו לשאוף לפתח יותר ביטחון פנימי כדי שנוכל לעשות את העבודה הטובה ביותר בגידול הילדים שלנו.

על מנת להשיג זאת, עלינו לפתור חוויות כואבות מההיסטוריה שלנו, שסביר להניח שיגרמו לילדנו. עבור חלקנו, עצם קבלת האהבה של ילדנו יכולה להרגיש כואבת, מכיוון שהיא מעלה רגשות לא פתורים לגבי אי הרגשת אהבה בילדותנו. הבכי של הילד שלנו יכול להרגיש מהמם כי הוא מהדהד כאב ישן משלנו. הפרדת התגובות הראשוניות שלנו מהחוויה של ילדנו היא דרך להרים משקל כבד מהכתפיים. זה יכול לעזור לנו להיות מותאמים יותר לחוויה שלהם ולהיות נוכחים עבורם כשהם צריכים אותנו.