אחד האתגרים הגדולים ביותר עבורנו כהורים הוא לזכור שהילדים שלנו הם לא אנחנו. למרות העובדה שהם באו מאיתנו, שהם חולקים את המבנה הגנטי שלנו, ושהם מעוצבים על ידי הסביבה הרגשית שבה אנחנו מגדלים אותם, הם לא אנחנו. הילדים שלנו הם אנשים נפרדים שיש להם חוויה משלהם בחיים, בדיוק כפי שכל אחד מאיתנו הוא אדם נפרד שיש לו חוויה משלו ללא תלות בהם.

הזדהות יתר שלנו עם ילדינו היא למעשה טבע שני. לדוגמה, כילד, עברתי דירה לעתים קרובות והייתי תמיד 'הילד החדש' בבית הספר. כל יום ראשון בבית ספר חדש היה טראומטי עבורי: האם הילדים יביטו בי? האם הם היו צוחקים עליי? האם ישחקו איתי בהפסקה? עם מי אוכל ארוחת צהריים? כשהורדתי את בתי ביום הראשון שלה בבית ספר חדש, הלב שלי כאב עליה. הלוואי שיכולתי להיות שם איתה, להגן עליה מהחוויה הנוראה. אבל באותו אחר הצהריים, כשאספתי אותה, היא הגיעה צפופה למכונית מתפוצצת מהתרגשות מהילדים שפגשה ומהכיף שהיה לה. ברור שהיא לא הייתי אני.

זה מרגיש טוב כשמישהו מחמיא לילד שלך ואז מוסיף, 'התפוח לא נופל רחוק מהעץ!' אף על פי כן, לתפוח הזה יש את הזרעים לעץ אחר לגמרי בתוכו. האחריות של הורה היא לטפח את הזרעים הללו ולהקל על הצמיחה של אותו עץ שונה. הבעיה היא: איך אנחנו יכולים לדעת אם אנחנו מזדהים יתר על המידה עם הילדים שלנו? כיצד נוכל לוודא שאנו רואים בכל אחד מהם את האדם שלו?

השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא: עד כמה אני באמת מכיר את הילד שלי? מהם תחומי העניין, התשוקות, התכונות, המוזרויות, הייחודיות והפגמים הספציפיים המרכיבים את האדם המסוים הזה? השאלון הבא נועד לעזור לך לענות על שאלות אלו.

הוראות: חשבו על ילדכם וענו על השאלות הבאות. אל תדון בשאלות עם ילדך ואל תשאל אותו/ה את התשובות. התשובות חייבות לבוא מהתצפיות שלך על הילד. אם אין לך תשובה, אז התבונן בו יותר בזהירות.

חשבו על השאלות הללו לפני שתענה עליהן. אל תתנו תשובה אוטומטית (כמו: היא כל כך מתריסה! הוא לא מעריך!). אל תענה רק מהניסיון שלך איתו או איתה. אל תענה מניסיון הילדות שלך. נסו לדמיין כיצד הוא או היא חווים את החיים; איך זה חייב להיות להיות הוא או היא. אל תמהרו ברשימת השאלות; קח זמן להרהר באילו מחשבות מעוררות אותם. הרשו לעצמכם לתהות מדוע ילדכם מרגיש בצורה מסוימת. הרשו לעצמכם להרגיש עם ילדכם בחייו.

תינוק, פעוט או ילד בגיל הרך:

ילד: שם, גיל, מין

מהן הפעילויות האהובות על ילדכם?
מה מצחיק אותו/ה?
מהו הספר האהוב עליו/ה?
מה השיר האהוב עליו/ה?
מהו הסרט האהוב עליו/ה?
מה הצעצוע האהוב עליו/ה?
מה המשחק האהוב עליו/ה?

איך הילד שלך מרגיש עם בני משפחתך?
את מי הוא/היא אוהבים?
למי הוא/היא הולכים בקלות?
ממי הוא/היא נרתעים?
במי הוא/היא מקנאים?
איך הוא/היא מרגישים עם בן/בת הזוג שלך?
איך הוא/היא מרגישים איתך?
האם הוא/היא מעדיפים אחד מכם על פני השני?

איך הילד שלך מרגיש לגבי עצמו?
האם הוא/היא ביקורתי כלפי עצמו/ה בכל מקרה?
האם הוא/היא מרגישים מודעים לעצמם בכל מצב?
האם הוא/היא אי פעם מרגישים ביישנים?
האם הוא/היא מרגישים אי פעם פחד?
כאשר יש לו סיוטים, על מה הם קשורים?
מהן מחשבותיו/ה לגבי המוות?

כתבו תיאור של ילדכם.
כשאתם מתארים את הילד הצעיר הזה, חשבו על התכונות שאתם נהנים לראות מופיעות באישיות שלו. כדי לשמור על אובייקטיביות, אל תתייחס אליו כאל הבן/בת או הילד שלך. כשאתה כותב את זה, פשוט פנה אליו/ה בשמו.

ילד בגיל בית ספר:

ילד: שם, גיל, מין

מהם תחומי העניין של ילדכם?
אילו תחומי עניין זהים לשלך?
שהם שונים; תחומי עניין שלא יכולת לחלום לחלוק בעוד מיליון שנה?
אילו זהים לתחומי העניין של בן הזוג שלך?
שהם שונים גם משלך וגם משל בן הזוג שלך; שלא כמו מישהו אחר במשפחה?
באילו תחומי עניין אתה מרגיש טוב?
עם מה אתה מרגיש לא בנוח או לא מסכים?
האם אתה מחשיב כל אחד כבזבוז זמן של ילדך? אם כן, מדוע?

איך הילד שלך מרגיש במשפחה?
באילו זמנים בילדותו הוא/היא היה מאושר?
מה היו הנסיבות ששימחו אותו/ה?
באילו זמנים הוא/היא היה עצוב, מסוגר, מדוכא?
מה היו הנסיבות שגרמו לו/ה להיות לא מרוצה?
איך נראה שהוא/היא מרגישים עכשיו?
מהן הנסיבות שגורמות לכך היום?

איך הילד שלך מרגיש עם בני משפחתך?
עם מי הוא/היא אוהבים לבלות?
עם מי הוא/היא מתבדחים?
למי הוא/היא סומכים ומדברים באופן אישי?
עם מי הוא/היא נקלע למריבות?
במי הוא/היא מקנאים?
עם מי הוא/היא מרגיש לא בנוח?
ממי הוא/היא נמנעים?
איך הוא/היא מרגישים לגבי בן/בת הזוג שלך?
איך הוא/היא מרגישים כלפייך?
איך הוא/היא מרגישים לגבי היחסים שלך ושל בן/בת זוגך אחד עם השני?

איך הילד שלך מרגיש מחוץ למשפחה?
האם יש לו חברים? האם הם נחמדים אחד לשני?
האם הוא/היא אוהבים את בית הספר?
האם הוא/היא מרגיש/ה בנוח עם בני גילו/ה?
האם הוא/היא מרגישים מודעים לעצמם בבית הספר?
איך הוא/היא מסתדר מבחינה לימודית?
באילו נושאים הוא/היא מתקשה?
אילו נושאים הוא/היא אוהבים?
האם יש נושאים שיש לו/היא התלהבות מיוחדת לגביהם?
האם יש מצבים בבית הספר שמפריעים לו/ה?

אם זה רלוונטי: איך הילד שלך מרגיש עם בנות/בנים?
האם הוא/היא יוצאים?
האם הוא/היא מרגישים בנוח עם בנות/בנים?
האם הוא/היא מרגישים מודעים לעצמם ולא נוחים עם בנים/בנות?
האם הוא/היא בקשר מיני?
איך הוא/היא מרגישים כלפי עצמו/עצמה מבחינה מינית?

איך הילד שלך מרגיש לגבי עצמו?
האם הוא/היא מרגישים חוסר ביטחון בדרך כלשהי?
האם הוא/היא ביקורתי לגבי משהו לגבי עצמו?
מהן ההתקפות העצמיות שלו/ה?
מהן המגבלות האישיות איתן הוא/היא נאבק?
מהן מחשבותיו/ה לגבי המוות?

כתבו תיאור של ילדכם.
נסו לכתוב זאת כצופה אובייקטיבי וחומל. אל תתייחס אליו כאל הבן/בת או הילד שלך. כשאתה כותב את זה, פשוט פנה אליו/ה בשמו.