בתקופה זו של השנה, התחושות שלנו מלאות במשאלות של שמחה, אושר, אהבה ואור. עם זאת, עבור כל כך הרבה אנשים, תקופת החגים אינה תמונת השלווה החמה שאנו רואים מודפסת על כרטיסי הברכה שלנו. למעשה, רוב האנשים מכנים את החורף בתור העונה הכי לחוצה של השנה. בשנה שעברה, סקר מצא כי 42 אחוז מהעובדים מרגישים הכי הרבה לחץ בעבודה סביב חופשת חג המולד. סקרים אחרים מצאו עוד כי דצמבר הוא החודש המלחיץ ביותר לנשים ועבור זוגות .

קל לפרט את הלחצים הנוספים של חודש דצמבר, שנעים בין מתחים כלכליים ולחצים ועד חרדה שנגרמה מראיית המשפחה (או אשמה שנגרמה מחוסר מפגש עם המשפחה). קל לפטור את הניצוץ הנוי של כל אורות העצים ונייר העטיפה כשטחיים, אבל האמת היא שלחגים יש השפעה הרבה יותר עמוקה על הרוח שלנו ממה שאנחנו מדמיינים.

דצמבר מתחיל לרוב עם רשימה של תקוות לחגיגה משמחת ומסתיים ברשימת החלטות שאנו מקווים להשיג בשנה הבאה. זה יוצר במה להערכה עצמית רבה, ובהתאם לאיזה צד של עצמנו אנחנו נמצאים, יכול להוביל לקולות הפנימיים הביקורתיים שלנו לערער את ההערכה העצמית שלנו. הקול הפנימי הביקורתי שלנו מייצג יחס עוין ושלילי שיש לכולנו כלפי עצמנו. אם אנחנו מרגישים בודדים במיוחד במהלך החגים, זה הקול שלוחש, 'שוב לגמרי לבד. איזה לוזר. לעולם לא תמצא מישהו שאוהב אותך'. כשאנחנו הולכים למסיבה, זה אומר לנו, 'אתה לא מושך. על מי אתה צוחק? למה בכלל לנסות?' כשאנחנו חושבים על ההחלטות שלנו, זה מכתיב, 'תאבד את השומן בבטן, תהיה פחות מגעיל, תפסיק להטריד אנשים עם הבעיות שלך, ופשוט השתלב!'

כשמוסיפים את הלחץ של כניסה לדינמיקה משפחתית ישנה במהלך החגים, הקול הזה בהחלט יכול להתגבר. ״אתה אף פעם לא קונה את הדבר הנכון עבורה. אתה תמיד מאכזב אותה״. 'נהדר, עכשיו אתה צריך להסביר שנה שלישית ברציפות למה לא קיבלת קידום'. 'את מבוכה למשפחה שלך'. הקול הפנימי הביקורתי שלנו מעוצב מתוך גישות והתנהגויות שנחשפנו אליהן והופנו כלפינו עוד בחיינו המוקדמים. לכן, כניסה חזרה למסגרת משפחתית ישנה יכולה לעורר הרבה רגשות מעורבים, ללא קשר למה שקורה בהווה. תוסיפו לזה כל שמץ של דרמה משפחתית, והמבקר הפנימי שלנו יברח.

חשוב לזכור שהקול הזה הוא לא משהו נחמד, כמו האינטואיציה שלנו או המצפון שלנו. היא מייצגת נקודת מבט שהיא באמת נגדנו ונגד האינטרסים שלנו, והיא יכולה לכוון אותנו להתנהגות מגבילה עצמית והרסנית עצמית. 'שתה עוד משקה', הוא לוחש כשאנחנו מרגישים נמוכים. 'אתה לא יכול להתמודד עם הלחץ הזה בלי אחד.' אותו קול נמצא שם כדי להעניש אותנו כאשר אנו פועלים לפי ההנחיות הללו. ״וואו, שוב התבלבלת. אתה כל כך פתטי!'

מכיוון שהקול הפנימי הביקורתי הוא מסובך ויכול לתקוף אותנו מכל זווית, הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות עבור עצמנו הוא להיות מודעים למועד שהוא עולה, לשים לב מתי החשיבה שלנו מתחילה להשתנות ואנחנו מתחילים להרגיש מופנים לעצמנו. זיהוי ותיוג הקול הזה כאויב בניגוד לנקודת המבט האמיתית שלנו יכול להיות ההבדל בין להישאר חזקים בתחושת מי אנחנו לבין צניחת שנאה עצמית. אם נשים לב שאנחנו מתחילים להעריך או לסכם את עצמנו, נוכל לקטוע את דפוס החשיבה הזה ולדחות את אמיתותו.

בכל תקופת מעבר וחוסר ודאות, חיוני לתרגל יחס חומל כלפי עצמנו ואחרים. עם זאת בחשבון, הנה כמה עקרונות שיכולים לעזור לכולנו לקבל עונת חגים שלווה יותר שבה אנחנו מרגישים הכי את עצמנו והכי פחות נתונים לחסדיו של המבקר הפנימי שלנו:

• תחשוב מה גורם לך להרגיש טוב. החגים עשויים להיות זמן לחשוב על אחרים, אבל אם אנחנו מאבדים את עצמנו בתהליך, יש לנו הרבה פחות סיכוי להתחבר באמת לאחרים ולהופיע כמי שאנחנו רוצים להיות. כשאנחנו נוסעים דרך השלג למסיבה במשרד או אופים את העוגה הנוספת לרסיטל של הילדים שלנו, חשוב לבדוק איך אנחנו מרגישים. אל לנו לשכוח לחפש שמחה בהיבטים של מה שאנו עושים שחשובים לנו. הרבה מזה אולי נובע ממה שאנחנו מציעים לאחרים, אבל חשוב גם למצוא זמן לדברים שמאירים אותנו: לשתות קפה עם בן הזוג שלנו בבוקר, להתקשר לחבר הכי טוב שלנו לחצי שעה לדבר אישית, לקחת לרוץ אחר הצהריים. איך אנחנו מרגישים ישפיעו על הסובבים אותנו, אז לדאוג לעצמנו זה לא מעשה אנוכי.
• עזוב את האשמה. לא משנה מה אנחנו עושים לא נכון או נכון, רבים מאיתנו נוטים לחוש אשמה על הבחירות שלנו. אם, למשל, אתה בוחר לא לבזבז את הכסף כדי ללכת הביתה בחורף הזה, אולי יהיו לך 'קולות' כמו, 'אתה לא מעריך את המשפחה שלך. אתה כל כך אנוכי ומרושע!' אם אתה לַעֲשׂוֹת לנסוע הביתה, אתה תהיה מוטרד ממחשבות כמו, 'איך יכולת להיות כל כך קל דעת? ממילא אף אחד לא רוצה אותך כאן'. הקול הפנימי הביקורתי שלנו תמיד יכוון אותנו לעבר תחושת אשמה, אבל עלינו לשאוף להיות בוגרים ולהיות הבעלים של הבחירות שאנו עושים והסיבות שאנו עושים אותן.

• לבלות זמן עם המשפחה המועדפת עליך. משפחות באות בצורות רבות. החברים שאנו בוחרים הם משפחה כמו כל אחד שאנו קשורים אליו. אם זו העונה לבלות עם אנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים, אז עלינו לכבד את האנשים הייחודיים שמרכיבים את משפחת הבחירה שלנו. אלה האנשים שגורמים לנו להרגיש הכי הרבה את עצמנו, שעוזרים לנו להרגיש בנוח בעור שלנו, שקל לצחוק איתם ולדבר איתם על דברים אמיתיים שקורים בחיינו. הקדישו זמן להתחבר לאנשים האלה. שום דבר לא מטביע את קולו של המבקר הפנימי שלנו מאשר הקולות של חברינו הטובים.

• תהנה לתת ולקבל. כתבתי הרבה על אינספור היתרונות של נדיבות. עבור אנשים שמרגישים מדוכדכים במהלך החגים, אחת הזמנים הטובים ביותר בעבר יכולה להיות התנדבות. רבים מאיתנו יכולים ללכת לאיבוד בסערה של בישול, קניות ותכנון, אבל חשוב להאט וליהנות ממעשי נדיבות. בין אם זה מציע מתנה או רק הזמן שלנו, עלינו לשאוף להיות נוכחים לאינטראקציה אמיתית, כנה ואישית. זה אומר שיהיה נוח באותה מידה עם קבלת מתנה או הודאה כמו לתת מתנה. אלו הן הזדמנויות רבות לרגעים אותנטיים של חיבור והכרת תודה. אם אנו נותנים להם לחלוף על פנינו, לא נצליח לחוות את הרגשות הללו במלואם או לתת להם לשקוע פנימה. שוב, החוויות האמיתיות והאנושיות הללו יכולות להוות תרופת נגד לקול הפנימי הביקורתי שלנו.

כשאנחנו סוגרים את 2017, כולנו יכולים לקבל החלטה סופית אחת שאינה עוסקת בהערכה ותיקון של עצמנו או חידוד הפגמים שלנו. במקום זאת, אנו יכולים לעשות מאמץ לשחרר את שלטונו של הקול הפנימי הביקורתי שלנו, לחיות עם פחות גבולות פנימיים ועם יותר חמלה עצמית.