חשוב להיות אינדיבידואלי, ולאמץ את ההבדלים שלך. למרות שכבני אדם יש לנו הרבה קווי דמיון, לא כולנו אותו הדבר. למעשה, כל אדם חווה כל סיטואציה אחרת. גם אם שני אנשים חווים משהו בו זמנית, החוויות של שניהם יהיו מעט שונות. אפשר ליישם את אותו מושג כשחושבים על מיניות. רוב האנשים שואפים 'לדבוק' בנורמות החברתיות, במיוחד בנושא כמו מיניות, שהפך לשנוי במחלוקת למדי. אבל מה שאנשים שוכחים זה שכולנו שונים וחווים רגשות ותפיסות שונות לכל מצב. אז בכך שלא תדחיק את הרגשות המיניים שלך, שהם במקרה חלק מרכזי בזהותו של האדם, אתה יכול להתחיל לקבל את עצמך ואחרים כיצורים מיניים, וכל אחד הוא אינדיבידואל ייחודי. זה בדיוק מה שספרו של ג'ון אירווינג, באדם אחד, חוקר.

לאחר שקראתי לאחרונה בלוג מאת , Identity, Sexuality and Societies Assault on the Self, שהוא ניתוח של ספרו של ג'ון אירווינג, In One Person, מיד התחלתי להרהר על התפקיד שמילאה המיניות בחיי וכיצד המיני שלי. הזהות תרמה לעצב אותי לאדם שאני. זהות מינית היא בסיסית לתחושת הרווחה הכללית של האדם, היא חלק חשוב מהאופן שבו אנו מתקשרים עם אחרים. גיבוש זהות, ובמיוחד מיניות הם מההיבטים הבסיסיים והחיוניים ביותר להיות אדם. על מנת לקיים תהליך בריא של היווצרות העצמי הזה, חשוב לאפשר לאחרים להתבטא בחופשיות ללא אפליה.

מכיוון שגיבוש זהות מינית הוא תהליך הכרחי בגיבוש הזהות הכוללת של האדם, שיבושה בתהליך הטבעי הזה עלולה להיות מזיקה למדי ומזיקה פסיכולוגית לאדם. בחברה, אם מישהו חורג ממה שמכונה 'נורמה', אנשים ממהרים לשפוט ולהטיל סטיגמה בדברים שונים או לא מוכרים. למרות שזה מרגיז שרוב האנשים סטריאוטיפים, זה עם זאת היבט מולד ויצרי של הטבע האנושי שלנו. כבני אדם אנו מסתמכים על הסכמות שלנו כדי להודיע ​​לנו על דברים שהם גם מוכרים וגם לא מוכרים. אז אפשר לשאול, 'האם אנשים באמת אשמים בשיפוטיהם המהירים?' והתשובה היא כן! כי למרות שזה חלק טבעי מהתהליכים הקוגניטיביים שלנו, המפתח הוא להיות מודעים לעצמנו, כדי שנוכל לסנן את הסטריאוטיפים והקטגוריזציה האוטומטיים. בדרך זו אנו דואגים ומכבדים את כל האנשים במצב.

לקבל את העובדה שכולנו בני אדם, וכבני אדם אנחנו יצורים מיניים; הוא הצעד הראשון לקבלה שלא כל האנשים זהים ולכולנו יש חוויות והעדפות מיניות שונות. אף זהות מינית לא נכונה או לא נכונה.